<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ה</h1>
<h2>דף ד:</h2>
לאכול קודם שיתפלל ערבית לא יתחיל לאכול משיגיע זמן תפלת ערבי' מאחר דקיימא לן לדידן תפלת ערבית חובה ואפילו התיר כבר חגורו כדי לאכול מטרחינן ליה וחוזר לחגור עצמו ומתפלל תפלת ערבי' דכיון שיש לו זמן גדול כל הלילה לא מירתת ואתי למיפשע פירוש והוא הדין אפילו התחיל לאכול והגיע זמן תפלת ערבית שמפסיק כך פשוט ומוכח בשבת וכן כתב רי"ף. לישב לפני הספר להסתפר או לבורסקי לתקן עורות או למרחץ או לדין אם אסור סמוך לערבית כמו סמוך למנחה כתבתיו בח"ד בדין לא ישב אדם להסתפר וכו'.
<h2>דף כא.</h2>
ספק אם התפלל אם לאו חוזר ומתפלל ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו כך פשוט בברכו'. הא דאמרינן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו י"א דוקא במסופק אם התפלל חוזר ומתפלל. אבל אם ידוע שהתפלל אין לו להתפלל אלא ג' פעמי' ביום והיינו דאמרינן היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל אפי' באמצע הברכה פוסק וכן דעת התוספות. ורי"ף כתב מה שאומרי' הלואי שיתפלל אדם כל היום דוקא ביחיד ואדעתא דרשות אבל אדעתא דחובה אסו' אבל צבור בין כך ובין כך אסור דאין צבור מביאין קרבן נדבה. והא דאמרינן היה עומד בתפלה ונזכר שהתפלל פוסק כגון שהתפלל אדעתא דחובה ושכח ועמד להתפלל אדעתא דחובה דלא אמרי' הלואי וכו' אלא תפלת נדבה כגון תחנוני' אבל תפלת חובה לא. ורב האיי כתב הלואי שיתפלל היינו ע"י חדוש אבל שלא בחדוש אסור ובין יחיד בין צבור צריך חדוש והא דאמרינן דאין לו להתפלל בלא חדוש כשיודע בודאי שהתפלל אבל ספק התפלל אין לך חדוש גדול מזה וכן כתב ה"ר יונה. ואם התפלל מוסף או תפלת שבת כתבתיו בנתיב י"ב בענין שבת. ועוד פשוט בגמרא התפלל ונכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם יכול לחדש דבר בתפלתו יתפלל כדי שתהא תפלתו תחנונים ואם לאו אל יתפלל.
<h2>דף כו.</h2>
טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב' טעה ולא התפלל שחרי' מתפלל מנחה ב' כלומר הראשונה אותה תפלה שהגיע זמנה והשנייה ההיא שעברה כדאמרינן [כז.] היו לפניו ב' תפלות כגון מוסף ומנחה מתפלל מנחה ואחר כך מוסף וכתב רבינו מאיר ואם שהו הקהל כגון שבת וי"ה בתפלת מוסף עד שהגיע זמן המנחה מתפלל מוסף תחלה דאין זה בכלל היו לפניו שתי תפלו'. טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית ב' ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו ודוקא שכח אבל בטל במזיד לא ועליו נאמר מעוות לא יוכל לתקון כך פשוט בברכות כתב גאון בטל מעוות שאינו יכול לתקון הוא ואין לו אלא שכר רחמי דרשות בעלמא הוא אבל שכר תפלת מצוה לית ליה משמע שאם [רוצה] לחזור ולהתפלל ערבית ב' לתשלומי מנחה שבטל רשאי ושכר רחמי תפלה אית ליה. וכתבו התוספות מפני מה כשטעה ולא התפלל ערבית אמרינן דצריך להתפלל שחרית ב' הא קיימא לן תפלת ערבית רשות ויש לומר דנהי דרשו' היא אין לו לבטלה אלא מפני צורך שעה כגון מפני מצוה עוברת או שרא המייניה דלא מטריחינן ליה כדאיתא בשבת וכן עלה על מטתו דירושלמי דאין מטריחינן אותו לירד וכן בירושלמי שאין לבטל אותה בחנם. ובעל הלכות גדולות כתב הטעם דשוייא עילויה חובה. והא דאמרינן אם טעה ולא התפלל ערבי' מתפלל שחרית ב' פירש רש"בם דאם לא נזכר עד המנחה כיון שעברו ב' זמנים של תפלות עבר יומו בטל קרבנו דלא תקנו חכמי' להתפלל כיון שעברו שתי זמני תפלות. טעה ולא הזכיר דבר שמחזירין אותו אם יכול לצאת ידי חובה שיכוין לבו עם ש"צ כתבתיו בנתיב י"א בענין ר"ח בח"א. תפלת ערבית רשות כי לא צלי לה כלל אבל צלי לה שווייה עליה חוב' ואם טעה בה חוזר כשאר תפלות כמו שכתבתי למעלה ואפילו למאן דאמר רשות חובה ליכא מצוה איכא והאידנא שויוה חובה כך פשוט בברכות וכן פסק רי"ף בשבת דעכשיו נהגו כל העולם לקובעה חובה.
<h2>דף כו:</h2>
בימות הגשמים אם לא אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו לא אמר מוריד הגשם מחזירין אותו. כתב אבי' העזרי דאם עדין לא סיים ברכת מחיה המתים דאין צריך לחזור לראש הברכה אלא חוזר למקום משיב הרוח ואומר משיב הרוח ומוריד הגשם מכלכל וכו' ולא דמי למה שכתבתי דבימות החמה אם אמר מוריד הגשם מחזירין אותו ויחזו' לראש הברכה דהתם אם היה חוזר למכלכל חיים לבד לא היה מבטל מה שהזכיר שלא כדין אלא חוזר לראש הברכה ואינו מזכיר אבל הכא ששכח ולא הזכיר יחזור למכלכל חיים ויזכיר ואם סיים ברכת מחיה המתים ולא הזכיר גשם ועדין לא התחיל את' קדוש אין צריך לחזור אלא יאמר משיב הרוח ומוריד הגשם בין ברכה לברכה ומתחיל אתה קדוש. וכן בשאלה של ברכת השנים אם לא הזכיר ונזכר קודם שסיים הברכה חוזר למקום ותן טל ומטר וכו' ואינו צריך לחזור לראש. ואם סיי' הברכה ועדין לא התחיל תקע בשופר אומר ותן טל ומטר כדאמרינן טעה ולא הזכיר של ר"ח בברכת המזו' ועדין לא התחיל הטוב והמטיב שאומר בין ברכה לברכה ברוך שנתן ראשי חדשים וכו' וכן בשבת וכן ביום טוב ע"כ מדברי אבי העזרי. אבל אם אמר כבר אתה קדוש ולא הזכיר גשם או אמר כבר תקע בשופר ולא הזכיר שאלה נחלקו בו הפוסקים כיצד יחזור בההיא דאמרינן בברכות טעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים כלומר ותן טל ומטר בברך או להזכיר גבורת גשמים במחיה המתים כלומר שלא אמר מוריד הגשם אם הוא בצבור אפילו נזכר אחר שאמר שומע תפלה אינו חוזר דהא שמיע ליה משליח צבור וביחיד אם נזכר קודם שומע תפלה אומרה בשומע תפלה ואם נזכר אחר שומע תפלה חוזר לשומע תפלה ואם עקר רגליו חוז' לראש כל זה פשוט בברכו' וכן בירוש' ולפי גירסת רי"ף וכמה פוסקים אבל בגבורות מחזירין אותו ואינו יכול לאומרה בשומע תפלה. ובעל הלכות גדולות כתב שאם לא אמר שאלה בשומע תפלה חוזר לברכת השנים כי זהו חוז' לראש. וכתב בירושלמי היה עומד בטל והזכיר גשם מחזירין אותו מפני שהגשם סימן קללה, בגשם והזכיר טל אין מחזירין אותו כי דוקא כשלא הזכיר טל מחזירין אותו ודוקא בגבורות אבל בשאלה אם לא הזכיר מטר מחזירין אותו. ועוד בירושלמי המתפלל ואינו יודע מה הזכיר כל ל' יום חזקה מה שהוא למוד הזכיר. וכתב הרא"ש וכן הדין נמי אחר שהפסיק ודאי הזכיר וחוזר. כתב בה"ג כל דבר שצריך לחזור יכוין דעתו עם ש"צ מכל י"ח ברכות מראש ועד סוף ויוצא ידי חובתו.
<h2>דף כח:</h2>
י"ח ברכות מתפלל צריך לאמר' על הסד' ואם שנה סדר הברכות לא יצא כך פשוט בברכות ובמגלה.
<h2>דף ל:</h2>
בכל מקום שטעה וצריך לחזור ולהתפלל צריך להמתין בין תפלה לתפלה כדי שתתחונן דעתו עליו כלומר כדי שתתישב דעתו לעשות תפלה שנייה תחנונים כמו הראשונה כך פשוט בברכות, ובירושלמי פירש כדי מהלך ד' אמות.
<h2>דף לד.</h2>
טעה בתפלתו בג' ראשונות של י"ח חוזר לראש ואם טעה בג' אחרונות חוזר לעבודה כלומר לרצה ואם טעה באמצעיות כלומר מאתה חונן עד רצה אין להם סדר, פירוש ומתחיל מתחלת ברכה שטעה ואינו חוזר לאתה חונן שהוא תחלת האמצעיות כך פשוט בברכות. ופר"שי שאין להם סדר שאם שכח ודלג ברכה אחת ונזכר ממנה שלא במקומה אומרה אפילו שלא במקומ' וכן כתב גאון. ור"יף כתב שיתחיל מאותה ברכה שטעה ויחזו' ויאמר הכל מכאן ואילך על הסדר ומכל מקום אין צריך לחזור לאתה חונן ופירש רש"בם ולפי זה אפילו אם שכח עננו ונזכר תוך הברכות שלאחריו אם הוא ש"צ שאומרה בין גואל ישראל לרופא ברכה בפני עצמה אם היה חוזר לגואל ולומר אחר כך כל הברכות על הסדר היה ברכה לבטלה מאחר שהיא ברכה בפני עצמה. אבל אם שכח בעשרת ימי תשובה המלך המשפט יחזור בה ויאמר מכאן ואילך על הסדר, ולפר"שי יאמר עננו במקום שנזכר וכן המלך המשפט.
<h2>דף לד:</h2>
המתפלל וטעה באבות סימן רע לו ואם תפלתו שגורה בפיו בידוע שתפלתו מקובלת. גרסינן בתעניות העובר לפני התיבה וטעה בימות החמה ואמר משיב הרוח אין מחזירין אותו אמר מוריד הגשם מחזירין אותו פירוש ויחזור לראש הברכה ואם סיים הברכה יחזור לראש התפלה דשלשה ראשונות אחת הן.
